הימנעות ממעילות והונאות

 

 

איך לא ליפול בעולם ההשקעות למלכודת מזדמנת של שיטת הפירמידה או הונאת פונזי?

 

"תכנון פיננסי - סודות לחיים": רק מידע ששווה לכם כסף!

בתקופה האחרונה פורסמו מספר מקרים של מעילות והונאות בעולם ההשקעות.

המקרה שקיבל את מלוא תשומת הלב התקשורתית, היה של חברת "אור סיטי נדל"ן", בבעלותה של ענבל אור. משקיעים אשר חיפשו דרך למקסם את הרווח בהשקעה נדל"נית, על רקע של מחירי הנדל"ן הגבוהים, נפלו קורבן לאשליה של קבוצות הרכישה, אשר הבטיחו, ועדיין מבטיחות, תשואה גבוהה בהשקעה בזכות קיצוץ ברווח הקבלני/יזמי. המידע שהצטבר באירוע זה מצביע על לא פחות מ- 600 משקיעים/משקי בית שנפגעו באופן ישיר באותה השיטה.

 

מקרה נוסף, שקיבל השבוע התייחסות משמעותית בתקשורת הפיננסית הוא המקרה של חברת "אדמה", בבעלות אורן קובי. בפרשה זו גויסו כספים ממשקיעים לרכישת אדמות חקלאיות ש"נמצאות בהליכי הפשרה". בתהליך הגיוס של הרוכשים/משקיעים, הובטח להם שכספם יופקד בחשבונות נאמנות הנשלטים על ידי משרדי עו"ד מהמובילים והידועים בישראל. כמו-כן, הובטח למשקיעים שתירשם הערת אזהרה בנוגע לרכישתם. בפועל, התברר שמרבית כספי המשקיעים (עשרות רבות של מיליוני ש"ח) נכנסו לקופת החברה במקום לחשבונות הנאמנות, כאמור, ובכך אבדה השליטה על הכסף, שיצא למימון אורח חיים ראוותני של בעלי החברה ולחברות נוספות שבבעלותו.

 

המקרה המפורסם ביותר, בעל ההיקף הגדול יותר והפעם דווקא בתחום ני"ע ולא נדל"ן, התפוצץ במהלך שנת 2008. ברנרד מיידוף, הידוע בכינויו "האג"ח היהודי", מעל בכספי קרן הגידור שבבעלותו, בשיטת הפירמידה, בסכום פנטסטי של כ- 65 מיליארד דולר. חלק נכבד מסכומי הכסף ש"התאדו" היה שייך לעם היהודי (בהונאה זו "נפלו" גם משקיעים מתוחכמים יחסית כמו קופות גמל, קרנות פנסיה, בתי חולים ואוניברסיטאות בישראל). מה שמדהים הוא שהמשקיעים בקרן הגידור של מיידוף קיבלו דיווחים תקופתיים במשך יותר מ- 18 שנה, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ- 10%. דיווחים אלו התבררו בדיעבד כמזויפים וכל קשר בינם למציאות היה מקרי לחלוטין.

 

במקרים שלעיל, כמו גם במקרים רבים אחרים, השיטה לפיתוי המשקיעים התמימים חוזרת על עצמה ופונה לצורך הבסיסי ביותר בעולם ההשקעות - תשואה גבוהה שהיא גם "מובטחת". אלמנט נוסף שחוזר על עצמו הוא חוסר היכולת של המשקיע לעקוב אחר השקעתו כיון שהמידע השוטף אליו נחשף בנוגע להשקעתו, מגיע מהיזם שגייס אותו. כמו-כן, האריזה השיווקית של ההשקעה תהיה ברוב המקרים במוצר/שירות חדשני שהופכים לטרנד או אופנה מזדמנים.

 

במסגרת הסדנאות שאני מעביר ברחבי הארץ, אני מקדיש פרק שלם לנושא מעילות והונאות בעולם ההשקעות, מתוך כוונה לתת ל"גברת כהן מחדרה" כלים פשוטים, שמטרתם זיהוי השקעה בפלטפורמה אשר נשענת על שיטת הפירמידה.

 

מספר תנאים מצטברים ימנעו מכם הסתבכות במקרים כגון אלו:

  1. איפה שאין רגולציה יש הונאות: ההונאות בעולם ההשקעות מתרחשות במרבית המקרים ב"אריזה שיווקית" שאינה נמצאת תחת מערכת חוקים/תקנות שקבע רגולטור כזה או אחר. במקרים שלעיל קבוצות רכישה וקרן גידור, היוו בעצם את הפלטפורמה לגיוס כספים ממשקיעים, בגזרה בה המדינה עדיין לא גיבשה מנגנוני פיקוח ואכיפה יעילים. בדרך כלל מאשימים את הרגולציה בכך שהיא מייצרת בירוקרטיה מיותרת ומסרבלת את התהליכים. לדעתי, תנאי בסיסי להשקעה מכל סוג שהוא חייב להיות קיום של חוקים ותקנות, ובעיקר, רגולטור מטעם המדינה שמשמש כ"כלב שמירה" של המשקיעים. עולם ההשקעות מספק מספיק אלטרנטיבות להשקעה בגזרות הנמצאות תחת פיקוח כזה או אחר של המדינה. 

  2. לעולם לא מעבירים "בעלות" על הכסף שלכם לצד ג': בכל פרשיות ההונאה שלעיל, לטובת ההשקעה, נדרשו המשקיעים להעביר כסף מחשבון בנק על שמם לחשבון בנק של צד ג', אם לטובת השקעה בנדל"ן או השקעה בקרן גידור. כסף שעבר מחשבון הבנק האישי של המשקיע לצד ג', עבר בעצם מפלטפורמה שקופה ומפוקחת ל"קופסה שחורה" שלא ניתן לפקח או לעקוב אחריה. מאותו הרגע, המשקיע ניזון ממידע שמגיע אליו מהיזם ואין באפשרותו לוודא שהכל מתנהל כשורה. יתירה מכך, היזם יכול להחליט מה לעשות עם הכספים שנכנסו לחשבונו מהמשקיעים כראות עיניו ולמשקיעים אין מושג מה קורה עם הכסף שהשקיעו.

  3. נורת האזהרה המשמעותית ביותר למשקיע היא הבטחת תשואה גבוהה ללא סיכון: בכל הגזרות בהן יש רגולציה תמיד יהיו חוקים ותקנות אשר קובעים בצורה ברורה - אסור להבטיח למשקיעים תשואה ללא סיכון. בעולם ההשקעות אין "ארוחות חינם" מסוג זה. בכדי להגיע לתשואה גבוהה חייבים לקחת יותר סיכונים.

אסיים במסר פשוט שכל משקיע רציונלי, אחראי וסביר חייב לזכור בכל פעם שבוחן השקעה כזו או אחרת:

"If something looks too good to be true, it's probably not true"

 

 

 

 

 

 

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי תגיות
Please reload

Follow Us
  • LinkedIn Social Icon
  • Facebook Basic Square