כיצד נחזיר כספים בדיעבד?

כיצד מקבלים בדיעבד החזרים כספיים מגופים פיננסים על רקע של חיובים בניגוד להסכם או רשלנות?

"תכנון פיננסי - סודות לחיים": רק מידע ששווה לכם כסף!

יורם שלום,

ברצוננו להודות לך מקרב לב על התערבותך בהעלאת המודעות לנעשה בבנקים. לנו לא היה מושג כי הבנק יכול "לגנוב" מאיתנו כסף ולנצל את תמימותנו.

בעקבות ההרצאה שלך פנינו לבנק ובהמשך לעצותיך פעלנו מולם. שוב, רצינו להודות לך על עצותיך וההנחיות שנתת ועל כך שבזכותך קיבלנו את כספנו חזרה. לאחר התעקשות ומאבק מול הבנק החזירו לנו הכל.

דרך צלחה וכל טוב,טליה ואיציק

אחת לכמה זמן אני מקבל תזכורת למה אני עושה את מה שאני עושה. כשהחלטתי "להניף" דגל חברתי כלכלי בג'ונגל הפיננסי הישראלי, שהוא מעוז הקפיטליזם, בין השאר עשיתי זאת כיוון שבמרבית המקרים מדובר בסיטואציות שמזכירות את סיפור "דוד וגולית" – הצרכן הפיננסי הקטן והחלש, אל מול המכונה המשומנת שעומדת מנגד – הבנקים, בתי השקעות וחברות הביטוח.

זוג שהשתתף בסדנה שהעברתי, פנה אלי לצורך קבלת עצה כיצד להתמודד עם הבנק שלו, לאחר שהתברר לו שבמשך שנים ארוכות הבנק מחייב אותו על עמלות בתעריף גבוה משמעותית ממה שהוסכם מראש. סכום החיובים המיותרים, לאורך השנים, עבר את רף ה- 20,000 ₪.

"שיטת המצליח" הידועה של הבנקים נועדה לנצל את הבורות שלנו, הצרכנים הפיננסים בישראל, בכדי למקסם רווחים. אין שום רע בניסיון של גופים פיננסים למקסם רווחים, כיון שזהו תפקידם כ"מתווכים פיננסים" ולשם כך הם נועדו. כמשקיע שרוכש מניות של בנקים מעת לעת, אני מצפה מהם למקסם רווחים בכל דרך לטובת בעלי המניות. הבעיה היא שהצרכנים הפיננסים אשר באים במגע יומיומי עם הבנקים לצורך קבלת שירותים כאלה ואחרים, לא מודעים לעלויות השירותים שהם מקבלים מהבנקים, לא בודקים, לא מתמקחים ומקבלים כל חיוב כ"גזירת גורל" שלא ניתן לעשות מולה כלום.

מצב זה מייצר "דימום איטי ומתמשך", וסכומי הכסף הנצברים נוזלים מבין האצבעות של הצרכנים, אשר לרוב לא מודעים לכך כלל. לא הרבה אנשים יודעים שיש נקודות תורפה לאותם גופים פיננסים חזקים אשר ניתן לנצל בכדי להגיע להישגים כאשר נמצאים איתם בעימות על חיובים בניגוד להסכם או גרוע מכך, כאשר נגרם נזק כתוצאה מרשלנות. קבלו טיפ ששווה לכם הרבה כסף!!! אחת מנקודות התורפה הבולטות של מתווכים פיננסים למיניהם (בנקים, בתי השקעות וחברות הביטוח), היא הפניה של הצרכן לרגולטור בתלונה. ישנם מספר רגולטורים בשוק ההון, ביניהם רשות לני"ע, אגף שוק ההון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח. אם נתקלתם במצב בו אתם יודעים שנגרם לכם נזק כספי כתוצאה מחיובים בניגוד להסכם או רשלנות בניהול הכספים שלכם, פניה בתלונה לגוף המנהל תתקל לרוב באטימות ואדישות, ובמרבית המקרים יהיה קשה מאד לקבל החזר או פיצוי. בפעם הבאה שאתם נתקלים במצב כזה, במקום "למרוח" זמן בוויכוחים וטענות, הכינו עותק של מכתב בו אתם מציינים את כל עובדות המקרה כפי שאתם מכירים אותן, הנזק שנגרם לכם ודרישתכם להחזר או פיצוי. בתחתית המסמך הוסיפו את כל אותם גורמים שאתם מתכוונים לשלוח להם העתק – עו"ד שלכם והרגולטור הרלוונטי לאותו המקרה (מאלו שציינתי קודם). שילחו את העותק של המסמך לגוף הפיננסי המדובר, עם הערה שעותק זה ישלח בתוך כשבוע ותנו למערכת להתחיל להתפתל מסביבכם, בניסיון "לכבות את השריפה".

הגופים הפיננסים חוששים מפניות לרגולטור כיוון שבמקרה והתלונה מוצדקת, הם עלולים לשלם את כל הנזק, וגרוע מכך, לשלם קנס שבמרבית המקרים גבוה משמעותית מהנזק שנגרם במקרה הספציפי. זו הסיבה, שכאשר הצדק עמכם, אותם גופים יעדיפו לרוב להגיע להסדר מולכם, ובלבד שתלונתכם לא תעבור הלאה.