למה העם לא דורש צדק כלכלי?
מה הקשר בין מיזם "תכנון פיננסי - סודות לחיים" למחאה החברתית של 2011?
"תכנון פיננסי - סודות לחיים": רק מידע ששווה לכם כסף!
בימי המחאה החברתית בשנת 2011, יצאתי לרחובות, יחד עם אשתי והילדים ועוד כמה מאות אלפי אזרחים, בכדי להביע מחאה ספונטנית על עוולות חברתיות וכלכליות שנראו לנו חשובות. היה לי ברור למה חשוב לי לחשוף את הילדים לזכות הבסיסית של כל אחד מאתנו, למחות, להוביל לשינוי ולשאוף לסביבה הוגנת יותר, גם אם מדובר במאבק עם סבירות נמוכה להצלחה. עד היום, כשאני שואל אותם, הילדים נזכרים וישר מפריחים לאוויר את הסיסמה שליוותה אותם ברחובות תל אביב - "העם דורש צדק חברתי, העם דורש צדק חברתי...".
היה משהו מחשמל ואותנטי באווירה ברחובות ואני שמח שילדי חוו את עוצמתה של זעקת הציבור במדינה דמוקרטית, שמבליחה לעתים נדירות ובאירועים בודדים מדי לטעמי, מאז קום המדינה. כאחד שבחר במקצוע מנהל השקעות, ועוסק בו לפרנסתי יותר מעשרים שנה, בחלון הראווה של שוק ההון הישראלי, מעביר את כל זמן העשייה המקצועית שלי במעוז הקפיטליזם (ה"חזירי"?! יש יגידו), אפשר לומר שמצאתי את עצמי, לראשונה, בסוג של סיטואציה עם סתירה פנימית – בין המקצוע שלי ל"דגל החברתי" שהמחאה הניפה. המחאה שמה על השולחן את יוקר המחיה בישראל שמשפיע על כל אחד ואחד מאתנו באופן יומיומי – מחירי הדיור, המזון, מיסים ישירים ועקיפים שנגבים על ידי המדינה ועוד, ועוד, ועוד...
לרגע הרגשתי תחושה של אופטימיות, עם קצת נאיביות לצידה, שסוף סוף מישהו יניף את דגל המחאה גם בגזרה של עולם הפיננסים – בנקים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח. מובילי המחאה ידעו יפה מאד להתעסק עם מחיר הקוטג' (פחות מ – 5 ₪), אולם במקביל, לא השכילו לטפל, לגעת ולהעלות לסדר היום, גם את הדימום האיטי והמתמשך של כולנו, במהלך חיינו הבוגרים, לטובת עולם הפיננסים. פה כבר מדובר על סכומים של מאות אלפי ₪ וצפונה. מרכיב העלויות שכל אחד מאתנו משלם עבור שירותים/מוצרים פיננסים בישראל הוא חלק משמעותי ומרכזי בכל הקשור ליוקר המחיה. כשאני מדבר על עלויות אני מתכוון לדמי ניהול, עמלות בנקים, עמלות וריבית עבור מוצרים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, פעילות בני"ע, משכנתאות לרכישת נדל"ן וכו'.
במחשבה וניתוח לאחור לא מפתיע שנושא זה לא עלה לסדר היום. הבעיה הראשונה היא שהצרכנים הפיננסים בישראל לא קיבלו במהלך חייהם, בשום מסגרת מסודרת (מערכת החינוך/אקדמיה), הדרכה כיצד לנהל תיק נכסים פיננסים מפוזר והם עומדים חסרי אונים אל מול כוחו העצום של סקטור הפיננסים אשר מנצל את חולשתם לטובת השגת יעדיו. אם אשאל אתכם כמה אתם משלמים תמורת שירותיו של המפעיל הסלולארי שלכם, כנראה שתדעו לומר לי כמה אתם משלמים ברמת השקל, ואף כמה משלמים אצל המתחרים. לעומת זאת אם אשאל אתכם כמה דמי ניהול אתם משלמים בקרן הפנסיה שלכם בכל חודש, או מה העלות החודשית שלכם תמורת שירותי הבנקאות שאתם מקבלים, מעטים יוכלו לנקוב בסכום שאותו הם משלמים לאותם גופים. ההבדל הקטן אך הגדול הוא רמת הידע והמודעות של הצרכן למגוון השיקולים בבחירת הגוף שממנו יקבל שירותים.
מספרים שישנם שווקים בטורקיה בהם אדם שמעוניין לרכוש מוצר, ולא מתמקח, אז הרוכלים לא מוכנים למכור לו. אם לא הבנתם, אז בישראל זה לא תופס. כלומר, במעמד משא-ומתן של צרכן אל מול גוף פיננסי בישראל, הצרכן סובל, שלא באשמתו, מבורות בכל הקשור למה ניתן להשיג ואיך. ומנגד הגוף הפיננסי, שתפקידו למקסם רווח לבעלי המניות שלו, עושה את עבודתו ו"נהנה" מעמדת כוח בלתי מוגבל. הבעיה השנייה קשורה בידע הפיננסי, אליו אנשים נחשפים, מהתקשורת ומבעלי אינטרסים. אין בכוונתי להאשים עכשיו את התקשורת כפי שנהוג לעשות במחוזות אחרים, אלא רק להצביע על העובדה שחלק לא מבוטל מהמידע בתקשורת הפיננסית "נגוע" בניגוד אינטרסים ולעתים אף מספק תמונה מעוותת של המציאות. כאיש מקצוע בתפקידים בכירים, שצורך תכנים מהתקשורת הפיננסית באופן קבוע, יומיומי ומתמשך על פני עשרות שנים, למדתי לשים "פילטר" לחלק גדול מהתכנים אליהם אני נחשף. אולם, לצרכן הפיננסי ההדיוט שאינו "חי" את הגזרה הזאת בכל יום, אין את היכולת הזאת. לכן, הוא מתנהל בגזרה זו כעלה נידף ברוח, ובג'ונגל - כמו בג'ונגל, הוא טרף קל.
מקור נוסף של ידע בתחום הפיננסי שיש לכל אחד מאתנו הוא מנציגים כאלו ואחרים של שוק ההון, איתם אנו נפגשים במהלך חיינו הבוגרים - יועץ ההשקעות בבנק, נציג מכירות/שווק של בית השקעות, מנהל ההסדר במקום העבודה שמסביר לנו היכן להשקיע את כספי הפנסיה וכל השאר. אסור לשכוח שכל אלו הם שלוחים של גופים עם אג'נדה ברורה, שלא בהכרח מתיישבת עם טובתנו האישית, ולפיכך לא אובייקטיבים. יתירה מכך, שווק של מוצר או שירות כזה או אחר מכניס לנציגים הללו תגמול ישיר שנגזר מעלות השירות שמכרו לנו. יוצא מזה שבכל הקשור להתנהלות פיננסית של הצרכנים בישראל יש בעיה אמתית.
הבעיה השלישית והאחרונה היא הנטייה של כל אחד מאתנו להתרכז במהלך הקריירה באופן טבעי בקידום וטיפוס בסולם המדרג של המקצוע בו בחרנו, מיקוד ביצירת יתרון יחסי ברמה המקצועית, צמיחה בהכנסות למשק הבית שלנו והגשמת שאיפותינו. כל אלו מלווים אותנו באופן יומיומי ומהווים בעצם את "הצינור שממלא את הבריכה". העניין הוא שבמקביל למאמצים במישור הזה, מרביתנו לא מנהלים כלל את הגזרה שאליה מגיעים כל התקבולים מעשייתנו – שכר, הפרשות לפנסיה, בונוסים, חיסכון לטווח קצר וארוך, הכנסות והוצאות שוטפות וכו'. אלו משולים אצלי ל"צינור שמרוקן את הבריכה". מרביתנו לא בודקים את תלוש השכר שלנו, לא קוראים את הדוח השנתי מהגופים הפיננסים שמנהלים את כספנו ולא מנתחים את הדואר שאנו מקבלים על בסיס שוטף מהבנקים. גם אם כבר פתחנו את המעטפה וניסינו להבין מה כתוב שם, ברוב המקרים רב הנסתר על הגלוי כיון שאנחנו נאטמים מיד כשמתחילים לדבר אתנו על תשואה, עמלות, דמי ניהול, סטיות תקן ועוד כל מיני "קללות" כאלה. המצב גרוע עד כדי כך שמרביתנו פיתחו עם השנים סוג של פחד (פוביה) מעיסוק בנושאים הללו. העניין הוא שהדחקה והזנחה בטיפול בג'ונגל הפיננסי שמסביב לכל אחד מאתנו, מייצרת נזק איטי ומתמשך ובשווי כלכלי גבוה מאד. פינה חשוכה זו, באזור של "הצינור שמרוקן את הבריכה", נותרת יתומה, מוזנחת וטרף קל למכונות המשומנות מעולם הפיננסים.
אחרי שהגעתי לתובנות האלו הבנתי שחסרה לאזרחים במעגל העבודה בישראל הדרכה בסיסית ואובייקטיבית, על איך מתנהלים נכון מול עולם הפיננסים, באופן כזה, שבסופו של יום יישאר לכולנו יותר כסף בכיס. כנציג בכיר לשעבר (ובעל אינטרס) של בתי השקעות מעל לעשרים שנה, בחלון הראווה של שוק ההון, אני מכיר את כל נקודות התורפה החשובות של המערכת אותה ייצגתי. מנגד, כאחד שנפגש עם אלפי צרכנים פיננסים בישראל, במסגרת תפקידי השונים, אני מכיר מצוין את כל נקודות התורפה של הצרכן הישראלי הממוצע. במשך למעלה מחצי שנה ישבתי ובניתי מודל שכל תכליתו לתת למשתתפים, כל אדם במעגל העבודה בישראל (או על "קו הזינוק"), "ארגז כלים" חדש, אשר ייתן מענה ממוקד, בגובה העיניים, לכל הבעיות האקוטיות בניהול תיק נכסים פיננסים מפוזר במוצרים וגופים פיננסים שונים. למרביתנו יש סוג של פוביה מהתעסקות עם העולם העתידי הרחוק שנקרא פנסיה או גיל פרישה. אולם, עיסוק בתכנון פיננסי לחיים כבר היום, יכול להיות שווה לכם מאות אלפי ₪, ויכול לשנות את השלב הבא בחייכם מקצה אל קצה.
התכנים בסדנה ממוקדים אך ורק במידע פרקטי ששווה למשתתפים כסף. אם נמאס לכם להיות חסרי אונים אל מול הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, זה הזמן לעשות מעשה! במסגרת הסדנה "תכנון פיננסי – סודות לחיים", ברוח המחאה החברתית ומתוך תחושת שליחות, תקבלו את התשובות לכל מה שרציתם לדעת על ניהול נכון של תיק הנכסים הפיננסים שלכם ולא העזתם לשאול, עם התייחסות ממוקדת לכל הממדים הרלוונטיים (דמי ניהול, עמלות, תשואות, ניהול סיכונים, הימנעות ממעילות והונאות, תכנון מס ועוד).
בשלב הראשון של הקריירה שלי שימשתי בתפקידים בכירים בשוק ההון הישראלי כ"שכיר חרב" במערכת משומנת. מהרגע שיצאתי לדרך עצמאית, אינני מחויב לאף לא אחד מהגופים הפיננסים בישראל, ועל כן, יכול לדבר באופן חופשי, אובייקטיבי וללא עכבות דווקא על הנושאים החשובים ל"גברת כהן מחדרה". במידה מסוימת ניתן לומר שבמסגרת הפעילות במיזם החברתי "תכנון פיננסי – סודות לחיים", לקחתי על עצמי לראשונה סוג של שליחות חברתית בתוך עולם קפיטליסטי מנוכר.
מטרת הסדנה – 4 שעות פרונטאליות, בעלות של ארוחה במסעדה, ואנחנו נכניס לכיס של כל משתתף בסדנה, לפחות 300,000 ₪ בעוד 30 שנה (!!!) או 1,500 ₪ לחודש לכל החיים!
עוד באותו נושא: 5 עובדות ששוות לכם הרבה כסף!
